תאונות עבודה
אז מהי בעצם תאונת עבודה?
סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 מגדיר מהו אירוע שיוגדר כתאונת עבודה:
"פגיעה בעבודה" – תאונת עבודה או מחלת מקצוע.
"תאונת עבודה" – תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו.
"מחלת מקצוע" – מחלה שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות לפי סעיף 85 והוא חלה בה, בהיותה קבועה כמחלת מקצוע, עקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – עקב עיסוקו במשלח ידו.
בהמשך, מגיע סעיף 80 ומרחיב את ס' 79 כאמור וקובע כי
רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם –
-
אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו.
-
אירעה תוך כדי עבודתו של המבוטח, במקום העבודה או בסביבתו הקרובה ביותר, בעשותו להצלת גוף או רכוש או למניעת נזק או סכנה לגוף או לרכוש.
-
אירעה תוך כדי עבודתו של המבוטח עקב פגיעה שאינה תוצאה מהעבודה ונגרמה בידי אדם אחר בכלי או בחפץ אחר, הנמצאים במקום העבודה או בקרבתו הקרובה ביותר לצרכי העבודה, או הנמצאים שם דרך קבע אף שלא לצרכי העבודה, והנפגע לא היה שותף לגרימת הפגיעה.
-
אירעה למבוטח שהוא עובד, בהפסקה שנקבעה על דעת המעביד ושאינה עולה על שלוש שעות, במקום שבו המבוטח או העובדים במקום עבודתו סועדים, והתאונה אירעה בקשר לעבודה או עקב סיכוני המקום או תוך כדי סעדו באותו מקום ועקב כך או תוך כדי נסיעתו או הליכתו למקום כאמור מהעבודה או בחזרה ממנו לעבודה ועקב נסיעתו או הליכתו זו;
-
אירעה למבוטח שהוא עובד, במקום שבו משתלם שכרו, או תוך כדי נסיעתו או הליכתו למקום כאמור ועקב נסיעתו או הליכתו זו ונתקיימו התנאים שנקבעו לכך בתקנות.
-
אירעה למבוטח שהוא עובד, תוך כדי מילוי תפקידו כחבר ועד עובדים שבמקום עבודתו ועקב מילוי תפקידו כאמור, או תוך כדי נסיעתו או הליכתו לשם מילוי תפקידו כאמור או בחזרה ממנו ועקב נסיעתו או הליכתו זו, ובלבד שלא חלה בהן הפסקה או סטיה של ממש מהדרך המקובלת, ונתקיימו התנאים שנקבעו לכך; לענין זה דין חבר ועד מושב עובדים כדין חבר ועד עובדים.
-
אירעה למבוטח שהוא עובד תוך כדי נסיעתו או הליכתו מהעבודה או ממעונו למקום הבחינה כאמור בסעיף 75(א)(4) או בחזרה למקום העבודה או למעונו ועקב נסיעתו או הליכתו זו.
אירוע שארע לנפגע תוך כדי ועקב עבודתו במקום העבודה.
בזמן צאתו של העובד מביתו בדרכו לעבודה או ממנה.
תאונת דרכים בזמן העבודה, במהלך נסיעה של העובד בין אם היה אמור להגיע למקום עבודתו או חזר ממנה ובין אם נשלח על ידי מעבידו לבצע עבודה במסגרת אחריותו או עיסוקו.
אדם שנפגע בתאונת עבודה או חלה במהלך ועקב עבודתו זכאי לתבוע פיצויים מהמוסד לביטוח לאומי, מהמעסיק, מצד שלישי שהיה אחראי לתאונה ומחברות ביטוח באם קיימות לטובתו פוליסות כמו פוליסת אובדן כושר עבודה, פוליסת תאונות אישיות, או ביטוחים אחרים.
תאונת עבודה שאירעה בנסיבות כמפורט להלן גם יכולה להיחשב:
-
בדרכו ממקום מגוריו או מקום בו לן הנפגע לעבודה, או ממקום העבודה אל מקום מגוריו, או ממקום עבודה אחד אל מקום עבודה אחר (כנ"ל נסיעה מלקוח אחד לאחר)
-
בשעת עבודתו במקום העבודה (או בסביבתו הקרובה ביותר) בזמן שעשה להצלת גוף או רכוש, או למניעת נזק לגוף או לרכוש.
-
בשעת עבודתו, מפגיעה (שלא עקב העבודה) שפגע בו אדם אחר בחפץ הנמצא במקום העבודה (או בסביבתו הקרובה ביותר), ובלבד שלנפגע לא היה חלק בגרימת הפגיעה.
-
לשכיר בזמן הפסקת אוכל (בתנאים שקבע החוק), וכן בדרכו ממקום העבודה, אל מקום בו סעד, או בחזרה מאותו מקום אל העבודה.
-
לשכיר, חבר ועד העובדים של מקום עבודתו, וכן למבוטח, חבר ועד מושב עובדים בשעת מילוי תפקידם ועקב מילוי תפקידם זה, וכן בדרכם למלא את התפקיד ובדרכם חזרה.
-
לשכיר, בדרכו ממקום העבודה או ממקום מגוריו אל מקום בחינה שהוא נבחן לפי חוק החניכות או לפי חוק שירות התעסוקה, או בדרכו חזרה ממקום הבחינה אל העבודה או אל מעונו.
גם תקיפה, תוך כדי ועקב העבודה, כולל תקיפה מינית, תיחשב כפגיעה בעבודה, אם היא גורמת לנזק גופני או נפשי ומצריכה טיפול רפואי.
לתשומת לבכם, מי שחלה בקורונה כתוצאה מחשיפה לחולה במקום העבודה – יוכר כנפגע בעבודה .
בזמן בו נעדר העובד מהעבודה כתוצאה מפגיעתו, מגיע לו לקבל "דמי פגיעה"-
דמי פגיעה הם תשלום בכסף הניתן על ידי המוסד לביטוח לאומי למי שנפגע בעבודה והוא אינו יכול לחזור לעבוד עקב פגיעתו מניין הימים המקסימאלי לקבלת דמי הפגיעה הם עד שלושה חודשים וככל והעובד אינו יכול לחזור לעבודתו מעבר לכך, יש לפנות לקבלת תשלום נוסף במסגרת תביעה לנכה נזקק.
דמי פגיעה בעבודה אינם תשלום על ימי מחלה, אלא תשלום נפרד אשר ניתן לנפגע שלא יכול להגיע לעבודתו עקב הפגיעה. הפיצוי צריך להיות מהיר, שכן נמנע ממי שנפגע לעבוד ולכלכל את עצמו.
שיעור דמי הפגיעה הם 75% מהשכר החודשי הממוצע של שלושת החודשים (רבעון) הקודמים לחודש הפגיעה כאשר שיעורה מחושב בהכנסה הרשומה כברוטו ביטוח לאומי. מקסימום דמי הפגיעה שניתן לקבל הוא 1,037 ₪ ליום. מתשלום דמי הפגיעה מנכה המוסד לביטוח לאומי דמי ביטוח, דמי בריאות ומס הכנסה.
מועדי תשלום דמי הפגיעה שונים בין שכיר לעצמאי שכן-
שכיר:
תשלום דמי הפגיעה בגין היעדרות מהעבודה עד 12 ימים – על היום הראשון משלם המעסיק. עבור הימים השני והשלישי אין תשלום לא מהמעסיק ולא מהביטוח הלאומי. עבור היום הרביעי ועד היום השנים עשר משלם הביטוח הלאומי.
תשלום בגין היעדרות מעל 12 ימים – בגין היעדרות של היום הראשון של הפגיעה ישלם המעסיק,
עבור שאר הימים (השני, השלישי וכן הלאה) וכאמור עד 91 ימים ישלם הביטוח הלאומי.
עצמאי:
על היעדרות של עד 12 ימים – הביטוח הלאומי לא משלם.
על היעדרות מעל 12 ימי היעדרות – הביטוח הלאומי משלם עד כאמור למקסימום 91 ימים בקיזוז אותם 12 הימים הראשונים.
נכות:
ככל ונגרם נזק רפואי קבוע כתוצאה מאותה תאונת עבודה, רשאי העובד להגיש תביעה לקביעת דרגת נכות מול הביטוח הלאומי ששם ייקבעו אחוזי נכות קבועים ולצמיתות. שיעורי הנכות באגף נפגעי עבודה מקנים לעובד מענקים כספיים או קצבאות והכל בהתאם לשיעור הנכות
שנקבע:
נקבעו לעובד עד 9% נכות - לא יקבל התובע מענק או קצבה.
נקבעו לעובד 10% - 20% נכות צמיתה - יקבל העובד מענק חד פעמי.
נקבעו לעובד מעל 20% נכות צמיתה, יקבל העובד קצבה חודשית עד להגיעו לגיל פרישה (או מעבר).
תקנה 15: היה ונקבעו לעובד אחוזי נכות לצמיתות וחלה ירידה בהכנסותיו של 25% לפחות עקב פגיעתו ונכותו, יבדוק הביטוח הלאומי באמצעות וועדת הרשות בדבר תקנה 15, את אמיתות הבעיה וימליץ בפני הוועדה הרפואית להגדיל את נכותו של העובד בהתאם לירידה בהכנסות ועקב גילו, מינו ומקצועו.
התיישנות – מועד הגשת תביעה לפגיעה בעבודה:
תביעה יש להגיש לא יאוחר משנה מיום קרות התאונה – מעבר לכך יחל שיהוי על התיק.
הפנייה לביטוח לאומי, ערעורים על קביעתו של פקיד התביעות או על הועדות הרפואיות דורשות מיומנות ומקצועיות יתרה בתחום על כל רבדיו – ההתייעצות עם עורך דין בטרם פניה למוסד לביטוח לאומי חשובה מעין כמוה שכן פניה ללא יעוץ מקצועי וליווי צמוד עלולה לפגוע בתובע ללא כל דרך חזרה. לעו"ד שלומי סימון ניסיון רב בניהול תיקים מול במוסד לביטוח לאומי ובבתי הדין.
קצבת תלויים ושארים עקב תאונות עבודה:
אם והיה למרבה הצער עובד שנפטר כתוצאה מתאונת עבודה כהגדרתה בתקנות - זכאים שאיריו בן/בת זוג וילדיו שטרם מלאו להם 18 או שהם עדיין תלמידים בתיכון או משרתים בצה"ל בשירות סדיר לקצבת תלויים או שארים בהתאם. בנוסף, כל אדם אחר כגון אם/אב או אחים שעיקר פרנסתם היה תלוי בהכנסותיו של הנפגע שנפטר עקב עבודתו.